קצבת נכות כללית
קצבת נכות כללית היא מהנפוצות ביותר מבין הקצבאות שמעניק ביטוח לאומי. זכאים להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית הם מבוטחים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, אשר בעקבות ליקוי פיזי, קוגניטיבי או נפשי לא יכולים להשתכר מעבודה, או שכושר ההשתכרות שלהם צומצם בעקבות הליקוי הרפואי.
על מנת לקבל קצבת נכות כללית על התובע להגיש תביעה לביטוח לאומי בצירוף מסמכים שונים, להופיע במספר ועדות ולעמוד במספר מבחנים לקבלתה.
להלן המבחנים בהם על התובע לעמוד על מנת לקבלת קצבת נכות כללית:
מבחן ראשון - היקף ההכנסות. במידה והתובע נכות כללית מגיש תביעה לביטוח לאומי כשהוא עובד, עליו להראות שבשנה שחלפה מיום הגשת התביעה הוא לא השתכר ביותר מ-6,331 ₪ ברוטו לחודש למשך כל 3 חודשים רצופים, באותה שנה. כלומר, במידה ובשנה שקדמה לתביעה התובע השתכר במשך 3 חודשים רצופים (בלבד) סכום של יותר מ-6,331 ₪ ברוטו לחודש, אז תביעתו תידחה על הסף על ידי המוסד לביטוח לאומי.
מבחן שני – שיעור הנכות הרפואית. כאן ישנם שני מצבים חלופיים:
1. התובע נכות כללית צריך לקבל לפחות 60% נכות רפואית.
2. אם יש 2 ויותר ליקויים רפואיים, אז די ב-40% נכות משוקללת, ובלבד שאחת הנכויות תהיינה בגובה 25% לפחות. אולם, לגבי עקרת בית נדרש שהוועדה הרפואית תקבע דרגת נכות רפואית שלא תפחת מ- 50%. במקרה של עקרת בית לא קיים הסייג של ה- 25%. כלומר, בכל מקרה דרגת הנכות הרפואית חייבת להיות לכל הפחות 50% . בהערת אגב יצוין שזוהי הפליה כנגד נשים עקרות בית והנכם מופנים לכתבה בנושא זה באתרנו
מבחן שלישי -שיעור הנכות התפקודית ( אי כושר). גם אם התובע עבר את שני מבחנים ראשונים, אין הדבר מספיק לקבלת קצבת נכות. לשם כך עליו לעמוד ברף הגבוה מאוד של הנכות התפקודית ( אי כושר). התובע שאינו מצליח לשכנע את הוועדה הרפואית, כי איבד יותר ממחצית מכושרו תפקודית – לא יקבל קצבת נכות כללית. כאן מתקיימים מספר דרגות אי כושר:60%, 65%, 74%, ו-75% ו-100%. רמת הנכות התפקודית משליכה על גובה הקצבה.
יש לזכור שהכלל הוא שגובה גמלת הנכות הכללית נקבע על פי דרגת האי כושר של הנכה, ולא על פי הנכות הרפואית!
נכה כללי זכאי גם לקבל תוספת לקצבת הנכות הכללית עבור התלויים בו- אשתו וילדי הנכה. יצוין, הכנסה שלא מעבודה של מקבל הנכות אינה פוגעת בקצבה שלו, אבל פוגעת בקצבת התלויים! לדוגמא: אם הנכה הנו בעל נכס שהוא משכיר ומקבל עליו 2,000 ₪, אז תוספת התלויים שלו תפחת כסכום ההכנסה ש"לא מעבודה" שלו, כלומר סכום השכירות. בנוסף לכך, במידה ונכה כללי מקבל ביטוח אובדן כושר עבודה מחברת הביטוח- גם סכום זה יקוזז מתוספת התלויים.
חשוב להדגיש, כאשר התובע נבדק על ידי חברי הוועדה הרפואית, הם מבצעים התאמה בין התחלואות הרפואיות של התובע לבין התקנות של המוסד לביטוח לאומי בעניין קביעת גובה נכות. רוב הציבור אינו מודע לתקנות הללו ולכן אינו לניואנסים הרבים לפיהם חשוב לשים דגש על תחלואות ומגבלות מסוימות מה שימקסם את גובה הנכות שתיוחס על ידי הוועדה של ביטוח לאומי. עורך דין מומחה בתחום הביטוח הלאומי, אשר ייצג את התובע בוועדה הרפואית, יוכל להציג את הראיות הרלוונטיות והרשומות הרפואיות תוך התאמתם לתקנות ובמספר טיעונים ממוקדים ובאמצעותם להעניק לתובע אחוזי הנכות ודרגת אי כושר המקסימליים והמתאימים למצבו. לעורך דין מנוסה בתחום זה משקל רב בהשגת זכויות המגיעות לכם בהתאם לחוק, בקיצור הליכים ובהתייעלות בהתנהלות אל מול הביטוח הלאומי והוועדות הרפואיות.
חשוב לציין, כי במידה ואתם אינכם מרוצים מהתוצאות של הוועדות הרפואיות, ישנה אפשרות להגיש ערר אחד לביטוח לאומי, תוך 60 ימים לאחר קבלת התשובה הסופית מהמוסד לביטוח לאומי. במסגרת הערר יזמנו אתכם לוועדות רפואיות נכוחות 3 רופאים. במידה גם לאחר הערר לא תהיו מרוצים מהתוצאות, ישנה אפשרות להגיש ערר לבית הדין לעבודה, אך זאת בשאלה משפטית בלבד.
משרדנו מתמחה בתביעות של נכים כנגד המוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת גמלת נכות כללית. חשוב לציין שהמוסד לביטוח לאומי הוא, למעשה, מעין חברת ביטוח "הקשוחה" ביותר, הפועלת במדינת ישראל. תביעות לקבלת גמלת נכות כללית הן תביעות מסובכות. רבים מהנכים שלא פנו להתייעץ עם עורך דין מיומן, הבקיא בתחום התביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, נתקלו בדחיה ולא קבלו את גמלת הנכות הכללית שהם זכאים לה על פי החוק.
על מנת להירשם כבר עכשיו לייעוץ חינם, חייגו: 074-716-0033
